היי, אני אוריאל
בן 27, אמן, יוצר צלם, כותב.
אבא לשני ילדים מתוקים
ואדם שבוחר כל יום מחדש להמשיך.
גדלתי למרגלות הר מירון ובשנים האחרונות אני גר בקצרין, ברמת הגולן,
אני נשוי לרינת לאה כבר 7 שנים, ואבא למעין חיים ולגפן הילדים הכי מתוקים בעולם.
ויש לי גם כלבה חמודה ואנרגטית שאני מאוד אוהב
בגיל 10, אבא שלי קנה לי את המצלמה הראשונה שלי, ומאז אני מצלם, עורך ומטייל ברחבי הארץ.
לאחר התיכון, למדתי בישיבה, והתכוונתי להמשיך שם, חשבתי שמצאתי את המקום שלי בעולם.
אבל החיים תכננו משהו אחר.
בשנים האחרונות עברתי סדרת אירועים לא פשוטים,
קצת לפני שהתחתנתי, דוד שלי האהוב נפטר, במקביל לגילוי מחלת הסרטן אצל אימי היקרה.
מס' חודשים לאחר החתונה, גם סבתא שלי, שהייתי מאוד קשור אליה, וגרתי צמוד לבית שלה נפטרה.
עברתי תקופה קשה לאחר הלידה של הבן שלי, התפרץ לי דיכאון שברוך ה' הצלחתי לקום ממנו.
אבל אז, עברנו דירה וחוויתי את אסון מירון כטראומה קשה.
הדיכאון חזר.
ושוב, הצלחתי לצאת ממנו ולחזור לישיבה, ללמוד ולתפקד. תקופה קצרה לאחר מכן, הסבתא השניה שלי נפטרה, ומס' חודשים אחריה, אימי שהתמודדה מחדש מול מחלת הסרטן הלכה לעולמה.
הנפש שלי, לא הצליחה להתמודד עם האירועים הקשים שעברו עליי.
ונכנסתי לתקופה ארוכה של משבר.
הדבר היחיד שהצלחתי לעשות לאורך התקופה, ומה שנתן לי את הכוח לקום מהמיטה, זה הטיולים, היצירה, הכתיבה והצילום.
